קצת יותר ממחצית חיי אני עוסק באוכל איטלקי. ביקרתי באיטליה לראשונה ב-1991 ומיותר לציין, כי התאהבתי מייד באוכל האיטלקי.
לימים, לאחר שלמדתי בישול בבית הספר "תדמור", חזרתי לאיטליה לתקופת התמחות במסעדה בה סעדתי בתחילת טיולי הראשון.
מסעדת "דון אלפונסו" הפכה משמעותית בהתפתחותי המקצועית, כשבתום ההתמחות קודמתי לתפקיד שף מחלקה. בדרום איטליה, דון אלפונסו פרש עליי את חסותו ושיתף אותי ברזי המטבח האיטלקי.
מאז, ביקרתי עשרות פעמים באזורים שונים בארץ המגף, ובשנים האחרונות הובלתי, בין השאר, סיורים קולינריים בצפון ובדרום.
אני חי ונושם את איטליה במלוא מובן המילה, והבישול היומיומי שלי הושפע רבות ממנה.
במרץ 2020, הייתי אמור להוביל סיור קולינרי שבמרכזו תערוכת TASTE המתקיימת מדי שנה בפירנצה. הסיור בוטל עקב התפשטות מגפת הקורונה בעולם כולו.
נתקפתי געגועים עזים לאיטליה. מלאי הגבינות והנקניקים, שנהגתי להביא איתי במזוודה בכל פעם ששבתי לארץ, הלך ואזל. כל פסטה שבישלתי, פיצה שאפיתי ויין איטלקי ששתיתי, הזכירו לי את איטליה אהובתי ואיתם בא הגעגוע.